בדיקה או חקירה פלילית?

שוב ושוב נדרש הציבור למטבע הלשון האולטימטיבי הכל כך ״פוליטיקלי קורקט״: ״הבדיקה המשטרתית״ או ״הבדיקה הפלילית״ או ״הבדיקה״.

ועכשיו ״הבדיקה בעניין שר הפנים דרעי״…

והקורא ההדיוט קורא וקורא ולא מצליח להבין מה בדיוק ההבדל בין בדיקה לחקירה ואיך קרה שמשטרת ישראל שהוסמכה בחוק, בפקודת המשטרה, לעסוק בחקירות, עוסקת בשנים האחרונות ב״בדיקות״.

מטרתו של מאמר זה הוא להוות מורה נבוכים בזעיר אנפין ולנסות לפענח ולהסביר לקורא ההדיוט מה מסתתר מאחורי מטבע הלשון ״בדיקה״.
כפי שצויין בתחילת המאמר בפקודת המשטרה נרשם בין היתר: ״משנודע למשטרה על עבירה, תפתח בחקירה״ או בלשון חוק לתיקון סדר הדין הפלילי.

פרק ראשון: חקירת המשטרה ואישום

1. כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על ביצוע פשע.
2. משנודע למשטרה שנעשה פשע הן מפי אדם שהגיש תלונה כאמור בסעיף 1 והן בכל דרךאחרת, חייבת היא לפתוח בחקירה.
3. המשטרה תעביר את תוצאות חקירתה ואת חומר הראיות שהשיגה לפרקליט מחוז, ואם מצא פרקליט המחוז שהראיות מספיקות להאשמת אדם פלוני יעמידו לדין בבית משפט, זולת אם היה סבור שאין בניהול המשפט משום טובת הציבור.

אין מקום בספר החוקים בו ניתנה הוראה למשטרה לבצע ״בדיקה״ ולכן דרוש כאמור הסבר מהכן צץ המושג הזה ״בדיקה״.

כאן המקום לציין שמנסיונו האישי של כותב המאמר, נסיון של שנים רבות כחוקר וראש צוות חקירה במשטרה עסק הכותב בעשרות ואולי מאות חקירות ואפילו לא בבדיקה אחת.

גם כחוקר במגזר הפרטי עסק ועוסק הכותב מזה קרוב לשלושה עשורים במאות ואולי אלפי חקירות ואף לא בבדיקה אחת.

ואולם קורה מדי פעם שהכותב מציג את עצמו בפני נשוא חקירה כזה או אחר, כבודק מטעם החברה, התאגיד, חברת הביטוח או המעסיק.

הצגת החוקר כבודק מטרתה לעדן את הפנייה ולהקל על הנחקר וכל כולה סמנטיקה.

כשחוקר פרטי מציג עצמו כ״בודק״ המבצע ״בדיקה״ כדי לאפשר שיתוף פעולה עם הנחקר יש בכך היגיון, אך האם החקירה הפרטית תוביל לחקירה פלילית.

ואולם כשמשטרת ישראל מציגה חקירה כבדיקה יש בכך מעין זלזול ועלבון לאנטיליגנציה של הציבור.

שכן, בניגוד למקובל במגזר הפרטי, אדם הנחקר במשטרה חייב להשיב על שאלות החוקר, למעט מקרים של חשש להפללה עצמית, מצב בו חייב חוקר המשטרה להזהיר את הנחקר שדברים שיאמר יתכן ויהיה בהם להפללתו העצמית ולכן חשוב שידע שאז ורק אז מתקיימת עבורו הזכות לשמור על שתיקה.

בכל המקרים האחרים, בהם נחקר אדם כעד חלה עליו החובה להשיב על שאלות חוקר המשטרה שכן, אם יחליט להמנע מלהשיב אפשר יהיה להפעיל עליו סנקציה שתחילתה במעצר לצרכי חקירה והמשכה כתב אישום בגין עברה פלילית (שתיקתו של עד יכולה להוות עבירה פלילית).

לכן, בניגוד למגזר הפרטי, בו לא חלה על נחקר כל חובה להשיב לשאלות החוקר ולכן מוטל על החוקר הפרטי לנקוט לעיתים בתחבולות (למשל לעדן את המושג, חקירה), חוקר המשטרה פטור מאותן משימות ולכן תמוהה למדי הסיבה לפיה נוקטת המשטרה במטבע הלשון, ״בדיקה״.

עניין זה תמוהה, מצביע על חשש והססנות כשהוא מגיע מכיוון המשטרה ויותר ממיותר.

והסבר פרקטי פוליטי אמיתי לשימוש במילה  ״בדיקה״ על ידי המשטרה כשמדובר בחקירת שר מכהן, מטרתה למנוע דרישה מהשר הנחקר בחשד לפלילים להתפטר, שכן, יאמר השר, (ויאמרו מקורביו) לא מדובר בחקירה, מדובר סה״כ בבדיקה…

ולהבנתו של הקורא התמים וההדיוט יוצע מכאן ולהבא, בכל פעם שהתקשורת מפרסמת ש״המשטרה מבצעת בדיקה״ ישנה לעצמו את המילה ״בדיקה״ למילה ״חקירה״.

וילקו חקירות

מיקי וילקומירסקי, בלש, קצין חקירות וראש צוות חקירה מיוחד בימ"ר ת"א בעבר.
משפטן, בעל משרד חקירות, פרשן בנושאי חקירות ומשטרה בעל טור של סיפורי חקירות בעבר ומרצה באירגונים מיקצועיים, חברות, פורומים שונים וחוגי בית.