הסיפור על שוד בנק כללי ועל הדרך הקצרה המפרידה בין פענוח והצלחה לכישלון

לאחרונה התבקשתי על ידי כתב הפלילים והשורד בעבר, העיתונאי ומדריך הטיולים בהווה, בוקי נאה, לספר על האירוע יוצא הדופן של השוד הנועז והמתוחכם של 140 ק"ג זהב שהתרחש באמצעו של יום העבודה בסניף בנק כללי, הממוקם במרכז הסיטי של ת"א, בשדרות רוטשילד פינת רחוב יבנה.

תחילה סיפור המעשה

בתאריך 13.11.1986 בסמוך לשעה 13:45 נכנסו שני גברים לסניף בנק כללי בשדרות רוטשילד 38 תל אביב.

השניים פנו לחדר הכספות, אשר היה ממוקם בקומת המרתף.

בדרכם לחדר הכספות חלפו על פניו של חדר המחשבים והשרתים של הבנק ואל מול חזית חדרה של המרכזנית, (אשר מוקם במרחק של בין 2 ל- 4 מטר מהכניסה לחדר הכספות)...

חדר הכספות שבקומת המרתף חולק לשניים: 1. אולם גדול המכיל עשרות כספות פרטיות של לקוחות הבנק. 2. אולם קטן בו ממוקמת כספת גדולה יחידה, הנסגרת באמצעות שני מנעולי צירופים (קומבינציה) ושני מנעולי כספת סטנדארטיים.

בכספת זו נהג הבנק לאחסן את מטילי הזהב הטהור (24 קראט) שייבא משוויץ לצורך שיווק ומכירה ליצרני תכשיטים, מטבעות ומדליות בארץ.

הכניסה הראשית (על שני האולמות שהוזכרו) ננעלה בסיום פעילותו הרגילה של חדר הכספות בכל יום בשעה 16:00 עד ליום המחרת בשעה 09:00.

חדר הכספות ננעל באמצעות שתי דלתות סורג עם בריח אוטומטי רגיל (אשר היוו מעין "כלוב סינון") ודלת כספת מסיבית גדולה בעובי של למעלה מ- 30 ס"מ, הנסגרת באמצעות שני מנעולי קומבינציה ושני מנעולי כספת סטנדארטיים.

הבנק מוגן (כמובן) באמצעות מערכות אזעקה משוכללות ומצלמות טלביזיה במעגל סגור, אשר שידרו לצגים, שמוקמו בעמדת השומר בכניסה לבנק.

בכפוף לנוהל הביטחון אשר היה נהוג בבנק, בכל בוקר בשעה 09:00 בדיוק פתחו את דלת הכספת הגדולה ובכניסה לחדר הכספות נהגו לשבת שני מפקחים פנסיונרים אשר פיקחו על כניסת לקוחות, שהורשו להיכנס אך ורק בליווי של אחד המנהלים לאולם הכספות הפרטיות ולאולם "הבונדד" בו מוקמה הכספת בה נשמר הזהב של הבנק.

שני הפנסיונרים נהגו לסיים את המשמרת ("חצי המשרה") בשעה 12:30 ומשעה זו ועד לסגירת חדר הכספות ע"י דלת הפלדה העבה, נשארו האולמות סגורים מאחורי שתי דלתות הסורג (שפתיחתן הייתה מתאפשרת באמצעות לחיצה על זמזם שמוקם בכניסה בעמדת המפקחים הפנסיונרים...).

בהתאם לאותו הנוהל, נוהל הביטחון של הבנק, בכל יום שני, פעם בשבועיים היה על הקב"ט לשנות את צירופי המספרים במנעולי הקומבינציה, אלה שבדלת המאסיבית בכניסה לחדר הכספות ואלה שבדלת כספת הזהב שבחדר הבונדד.

בחזרה ליום האירוע...

בסמוך לשעה 13:45 כאמור נכנסו שני גברים (למול עיניה ומתחת לאפה של המרכזנית שישבה ממש מול הכניסה לחדר הכספות).

שני הגברים הצליחו לפתוח את דלתות הסורג, פנו לצד ימין, לחדר הבונדד.

השניים מצאו את הכספת הגדולה המכילה את הזהב של הבנק והחלו לאסוף את מטילי הזהב אשר היו מאוחסנים בכספת.

בתוך כך, בסמוך לשעה 14:00 ירד אחד המנהלים עם אחד מהלקוחות כדי "לשחרר" לאותו לקוח את כמות הזהב שרכש וסיים זה עתה את הטיפול בניירת, בקומה השנייה, במשרדי הבנק.

השניים (המנהל והלקוח) פתחו את דלתות הסורג ונכנסו לחדר הכספות.

כשפנו ונכנסו לחדר הבונדד נתקלו להפתעתם בשני השודדים רעולי הפנים (כך סיפרו בחקירתם בהמשך).

השודדים התיזו גז מדמיע לעבר השניים, השתלטו עליהם ותוך שניות השכיבו אותם עם הפנים לרצפה והידיים כבולות לאחור באמצעות אזיקוני פלסטיק חד פעמיים.

זמן קצר לאחר מכן יצאו שני השודדים מהבנק עם 140 ק"ג זהב (!) (מחולקים ל 140 מטילי זהב של 1 ק"ג.). 

דקות ספורות לאחר שעזבו השודדים את חדר הכספות (לא לפני שהזהירו את הנשדדים להמתין חצי שעה) הצליחו הנשדדים להגיע בזחילה אל לחצן המצוקה ולמרות הידיים הכבולות הצליחו להפעיל את לחצן המצוקה ולהזעיק את הכוחות.

בתוך זמן קצר זעקו בשמי ת"א יללות הסירנות של הניידות ש"טסו" לכיוון שדרות רוטשילד מכל קצווי העיר.

ניידת זיהוי פלילי הוזעקה למקום, ניידות בילוש וסיור ערכו סיורים מוגברים וחלקן אף התמקמו בנקודות שולטות ביציאה מהעיר ומחסומים הוקמו בכל נקודה אפשרית.

ועכשיו לחקירה...

לאחר שלא נראה זכר לשודדים הוקם מייד בימ"ר ת"א צח"מ (צוות חקירה מיוחד) לחקירת אירוע השוד.

הצח"מ הורכב משלושה צוותי תשאול אורגניים (מפלג התשאול של ימ"ר ת"א מחולק לצוותי חקירה מיוחדים, העוסקים בכל זמנם בחקירת תיקי הרצח והשוד החמורים של ת"א).

באותם ימים עמדתי בראש אחד הצוותים שהרכיבו את הצח"מ הגדול שקיבל אף תגבור בחוקרים נוספים מהיחידה.

כעבור מספר חודשים "נתקעה" החקירה ונראה שהגיעה למבוי סתום.

מאחר שבזמן שעבר ובתוך הבלגן שנוצר ותיקי חקירה נוספים ש"נפלו" על המפלג, צוות החקירה שעמדתי בראשו פוזר ואנשי חולקו לטובת עזרה ותגבור צוותים  אחרים.

פניתי למפקדי ובקשתי לאחד בחזרה את הצוות שלי ולתת לי את משימת פענוח השוד, שהבטחתי שאעשה הכול להביא לפענוחו...

ראש המפלג ומפקדי באותם ימים קיבל את הצעתי וכך מצאתי את התיק מנוהל אצלי עם הצוות שלי.

לאחר שבחקירה התברר גודל המחדל של הבנק, שמינה כקב"ט את נהגו של המנכ"ל, אדם שהתעלם באופן מוחלט מנהלי הבטיחות הבסיסיים, (דבר שיצר פרצה בגודלו של שער הכניסה הראשי לאצטדיון ר"ג), נקודת המוצא שלי הייתה שהבסיס לאותו שוד היה במידע שדלף לשודדים אודות ליקויי האבטחה החמורים של הבנק שאפשרו את קיומה של הפרצה שערורייתית שהזמינה את הפורצים.

באמצעות בדיקות פוליגרף בכמות יוצאת דופן עלה בידי לאתר חשוד אחד (!) (מתוך למעלה ממאה נבדקים)...

על המשך החקירה והמרחק הקטן שבין פענוח מבריק תוך האפשרות לשימוש בתרגילי חקירה יצירתיים, לכישלון מוחלט, אפשר לשמוע בהרצאות בסיוריו של בוקי נאה או בהרצאות ובחוגי הבית של וילקו...