חקירות ומכרזים

חקירות ומכרזים

בבג"ץ 368/76 גוזלן נ. בית שמש, קבע כבוד השופט שמגר כי "שניים (הם) הרעיונות העיקרים המונחים ביסודו של המכרז (הציבורי):

א. האינטרס הציבורי – היינו הבטחת ממשל תקין על ידי ניהול ענייניה של הרשות בדרך שיש בה משום מתן סיכוי שווה ויחס זהה והוגן לכל איש מתוך הציבור. בשל אינטרס זה על הרשות לכלכל מעשיה באופן כזה שלא תעניק זכויות במתן אספקה או שירותים, אלא על פי כללים, שנועדו להבטיח שוויון והעדר משוא-פנים וליצור אמון בשיקוליהם והוראותיהם של המופקדים על המינהל הציבורי...

ב. האינטרס העסקי – משמע המטרה להשיג מן הקבלן או הספק, המציעים שירותים או אספקה, את האיכות המעולה ביותר האפשרית, של השרות או המוצר, תמורת מחיר נמוך ככל האפשר ותוך המועד התואם את דרישותיה של הרשות...".

ומה קורה כשיש חוסר שוויון בין המתחרים במכרז והתחרות לא כשרה

לא אחת קורה שמגיעים למשרד וילקו חקירות לקוחות שחשים כי נפגעו בחוסר שוויון והעדפה לא הוגנת של מתחרה שזכה במכרז.

הבסיס לחשד מהמקרים אותם חקרנו הינו בהצעה שנתן מתחרה שבפועל אין סיכוי שיעמוד בה וחקירות שנערכו חשפו הצעות שהתברר בהמשך שבפועל רב המרחק בין ההצעה לבין השרות או המוצר שסופק.

לא אחת נחשפו עיוותים של חוסר יושר וקשר לא תקין בין הזוכה לעורכי המכרז וכבר נקבע בפסיקה באופן מוחלט כי מקום בו יש פגיעה בשוויון אולם מנגד יש חיסכון ויעילות למזמיני המכרז, יגבר הפגם על היעילות, בעיקר מקום בו הפגיעה בשוויון מעלה חשש לפגיעה בטוהר המידות יפסל המכרז.

רבים התכסיסים ורבה היצירתיות בהם נוהגים הגופים הניגשים למכרז, ובכל מקום בו מעורב ממון רב, רבה היצירתיות ובמקרה שלנו יצירתיות שלילית.

בחקירותינו מצאנו בעבר מקרים בהם מגיש הצעה הגיש בכוונה הצעה נמוכה ובלתי סבירה כדי להיפסל וכדי שהבא בתור יזכה, זאת כמובן לאחר שהשניים סיכמו על כך מראש.

בנוסף נמצאו לא אחת מקרים בהם הזוכה לא עמד כלל בהצעה בפועל ואף פעל בניגוד לחוק. אותרו גם מקרים של מה שקרוי "בעיית הנציג", כאשר בחקירה שנערכה מצאנו כי לחלקם של עורכי המכרז קשר קודם עם המציע שזכה, קשר שהעיד על ניגוד עניינים מובהק, דבר שבסופו של יום איפשר לפסול את המכרז.

מפאת החשש לפגיעה בסודיות וחיסיונם של המקרים נצמצם במקרה זה בחשיפת הפרטים ורק נציין כי גם אם הדבר נראה בלתי אפשרי, תמיד עדיף להתייעץ עם חוקר ותיק מקצועי ובעל מוניטין.