03 אפר

על הקשר שבין חקירות מתוקשרות וצווי (איסור) פרסום

Written by:

 

בתקופה האחרונה נחשף הציבור לפרשות של חקירות מפורסמות שכולן מתחילות בצווי איסור פרסום. 

 

נקדים ונציין תחילה שישנם שני סוגי צווי איסור פרסום.

 האחד מתבקש לאחר מעצר חשוד לצורך חקירה והשני מתבקש עוד לפני מעצר חשודים וכביכול מייד לאחר הפתיחה בחקירה.

 

במאמר זה אתייחס אך ורק למקרה השני, המקרה בו למעשה מביאה היחידה החוקרת לידיעת כלל הציבור (באמצעות אנשי התקשורת, המקבלים דיווח מיידי על הוצאת הצו עם כל הפרטים האסורים בפרסום) שנפתחה חקירה בעניינו של אדם מפורסם. 

 

שכן, במקרה הראשון אכן מדובר בצרכי חקירה אמיתיים ובשני (ועל כך יפורט בהמשך) מדובר אך ורק בצרכים תקשורתיים. 

הקורא התמים לא ממש מצליח להבין איך זה קורה שדווקא החקירות האלה, של האנשים המפורסמים, ״זוכות״ לצווי איסור פרסום 

ולעומת זאת, חקירות אחרות, בעלות רגישות לא פחותה מצליחות להתנהל בשקט ובסודיות, ללא צווי איסור פרסום עד למעצר החשודים והבאתם בפני שופט. 

 

זאת ועוד, כל צווי איסור הפרסום הם בעלי תפוגה קצרת מועד, שהדבר המתסכל כביכול כאן בכל הסיפור הוא שכל צווי איסור הפרסום מופרים ונחשפים בטרם עת... 

 

אז מה לעזאזל קורה כאן?

 

ישאל הקורא התמים, מה?

דווקא חוקרי המשטרה, אנשי יחידות החקירה המובחרות והמתוחכמות לא מצליחים להבחין שהזמנים השתנו ושלא ניתן להשיג איסור פרסום בעידן הרשתות החברתיות?

 לפני שהקורא ממהר לזלזל באינטליגנציה של חוקרי המשטרה הרשו לי להציע הסבר אחר לכביכול פרדוקס הזה,

 

והנה ההסברכשחוקרי המשטרה מבקשים לבצע חקירה סודית (כיום קוראים לכך במילה הכל כך מכובסת, ״בדיקה״) הם עושים זאת ללא כל בעיה. 

 הראיה לכך היא בין היתר פרשת 512 (אחת החקירות היותר מורכבות ומקיפות מהעת האחרונה שהתנהלה במשך חודשים רבים באופן סמוי מתחת לרדר וללא ידיעת הציבור).

 העובדה  היא שכל החקירות המפורסמות האחרות, עליהן הוצאו צווי איסור הפרסום, הצליחו להתנהל בסודיות מירבית, לעיתים במשך חודשים רבים עד...

 עד להוצאת צווי איסור הפרסום.  

 

הוצאת צו איסור פרסום משמעותה הבאת עניין עצם החקירה לידיעתם של אנשי התקשורת. 

 

זו היא הנקודה וזה הרגע בו מתחילה החקירה לדלוף. 

החוקרים המוציאים את הצווים ובתי המשפט מודעים לעניין הדליפה יותר מכל אזרח ואיש תקשורת,

הרבה יותר ממה שהציבור התמים מתאר לעצמו. 

(ואם לא אז אנחנו בבעיה חמורה הרבה יותר), וכאן מגיע להערכת הכותב ההסבר האמיתי. 

 הוצאת צווי איסור הפרסום מטרתה היא אחת!

 

פרסום.  

 

ולמי שלא הבין שיקרא שוב:

 צווי איסור פרסום נועדו לעשות יחסי ציבור ולפרסם את עצם החקירה. 

 

ולהזכירכם, אם רצו להמשיך לשמור על איפול וחסיון יכולים היו להמשיך בחקירה הסמויה, שאף אחד לא שמע עליה משך השבועות והחודשים שקדמו לפרסום הצו. 

 

לדוגמאבפרשת דרעי, פורסם כי מדובר בחקירה שהתנהלה זמן רב באופן סמוי עד שנחשפה לידיעת הציבור, באמצעות צווי איסור הפרסום, שהופרו בתוך שעות מועטות מרגע שפורסמו.  

או אחת הפרשות היותר מפורסמות מהעבר הלא כל כך רחוק, החקירה בעניין אייל גולן. 

חקירת ״החשד״ כנגד הזמר אייל גולן הוותה מעין קו פרשת מיים בכל הקשור לצווי איסור הפרסום בעידן הרשתות החברתיות. 

חוקרי המשטרה הצליחו לחקור בסודיות את החשדות עד אשר החליטו להוציא צו איסור פרסום שמטרתו הייתה להביא לידיעת התקשורת את עצם החקירה הכאילו סנסציונית,

זאת בכדי שביום בו יאפשרו חוקרי המשטרה את הסרת הצו, תקבל הפרשה את הסיקור ״הראוי״.

 

בפרשה זו גם חוקרי המשטרה נדהמו מהמהירות העצומה בה נחשף שמו של ״הזמר המפורסם״ והציבור הפך  לעד לתקופת הביניים ההיסטורית של הוצאת צווי איסור הפרסום בעידן הרשת החברתית. 

תקופת הביניים הזו הייתה מביכה בלשון המעטה, מאחר שלא היה אדם בכל המדינה ובעולם שידע במי מדובר ומי הוא ״הזמר המאוד מפורסם״. 

שיא הגיחוך נשבר כשאנשי תקשורת מעדו בלשונם וחשפו את השם בשידור חי (גלית גוטמן בתכנית הבוקר ואחרים).

התקופה התמימה הנ״ל מאחורינו וכיום יותר ויותר מתברר שתפוגתו של צו איסור הפרסום היא עניין של שעות שעם הזמן הולכות ומתקצרות. 

 

בעברבתקופת ״פרשת אייל גולן״ היה נסיון לבוא חשבון עם הראשונים להפר את הצו, עניין שהולך והופך בלתי אפשרי וחסר טעם מאחר שהכמות של מפיצי הצו לא מאפשרת אכיפת החוק. 

 ולכן, בפעם הבאה שהקורא התמים יבחין במטבע הלשון ״צווי איסור פרסום״ שיבין שיש כאן פרשה שהמשטרה מבקשת לפרסם.  

 ואם אין לו לקורא סבלנות להמתין גם לשעות המעטות עד להפרת הצו ופרסום הרמזים בתקשורת הממוסדת והוא מחפש את השמות והפרטים,

די לו שיחפש באצבעות (ססמאת הפרסומת מהעבר של דפי זהב: ״תן לאצבעות ללכת במקומך...״),

 

חסרי הסבלנות שבין הקוראים שיבקשו לדעת את שמו של אותו מפורסם שנמצא בחקירה מוזמנים לשוטט תחילה ברשתות הווצאפ (שם בד״כ נחשפים הפרטים לראשונה) ובהמשך בטוויטר ובפיסבוק. 

ובמענה לטיעון שיש ויעלה כי יש צורך בהוצאת צווים כאלה ואחרים והצו לאיסור הפרסום מוצא למעשה למניעת ההדלפה על עצם החקירה,

נציין כי המשטרה מוציאה אלפי צווי חיפוש והאזנות סתר וצווים לפעולות חקירה אחרות במעמד צד אחד, ללא ידיעת הציבור, שחסיונם נשמר לתמיד (ו/או עד שהיחידה החוקרת תחליט לחשוף).  

ולכן מעכשיו כששומעים שנפתחה חקירה שהוצא לגביה צו איסור פרסום כדאי לזכור שהכוונה היא שלמעשה הוצא צו המבקש לפרסם את החקירה ולמנף ולקבל את מירב תשומת הלב התקשורתית שאפשר. 

Read 489 times Last modified on ראשון, 03 אפריל 2016 00:19