19 מרס

הפוליגרף, כלי חקירה לגיטימי או כלי לביסוס מניפולציות

Written by:

הפרשה האחרונה של החשדות כנגד גיבור ישראל תא״ל בוכריס החזירה למרכז הדיון הציבורי את הפוליגרף, שלמען האמת לא הלך לשום מקום ושימש חקירות מתוקשרות יותר ופחות. 

 מאמר זה יידון ביעודה המקורי של בדיקת הפוליגרף והמעבר משרות לחוקרים לשרות מניפולציות תקשורתיות של עורכי דין, חשודים, נאשמים ומתלוננים (ומתלוננות כמובן...).

 

הייעוד בפועל 

 

 בדיקת הפוליגרף נועדה במקור לתת לחוקר כיוון חקירה כאשר הוא מוצא עצמו כמגשש באפלה, כשיש מספר חשודים ו/או כסוג של קלירנס לחשודים שחקירתם הגיעה למבוי סגור. 

 שימוש נוסף נעשה עם חשודים שטוענים בלהט לחפותם מול קומץ ראיות שלא מבשיל לכמות הנדרשת להגשת כתב אישום ולעיתים אף כסוג של כלי חקירתי מניפולטיבי להוספת לחץ על חשוד במטרה להביאו להודאה (כך נראה שנעשה בחקירת זדורוב).

 תוצאות ממצאי הבדיקה לא נמסרים לעולם לנבדקים, גם ובעיקר כשנמצאו דוברי אמת והחקירה בעניינם הסתימה. 

 לבדיקות הפוליגרף יש גם שימוש נרחב בתחום האזרחי. 

 

במשפט האזרחי, בענייני ממונות, בהסכמת הצדדים אפשר שממצאי בדיקות פוליגרף שיערכו בין שני ברי פלוגתא תהווה בסיס לקביעת השופט. 

 חברות הביטוח נהגו אף להציע בעבר לתובעים לאמת את תביעותיהם בבדיקות פוליגרף ולעיתים אף התנו תשלומי תביעות בבדיקת התובע בפוליגרף.  

 כחוקר פרטי שביצע בעבר מאות חקירות חקירות של תביעות עבור חברות הביטוח הזדמן לי לשלוח עשרות תובעים לבדיקות כאלה.

 נוהג זה של חברות הביטוח נאסר כבר לפני שנים ע״י החוק והמפקח על הביטוח וכיום חל איסור מוחלט על חברות הביטוח להציע לתובעים בדיקות פוליגרף כדי לאמת את תביעותיהם.   

 עיקרו של מאמר זה עוסק בבדיקת הפוליגרף במהלך חקירת משטרה. 

 כאן המקום להזכיר שכידוע בהתאם לדיני הראיות ממצאי פוליגרף לא יכולים להוות ראיה במשפט פלילי. 

 ניתן להציגם בהליך החקירה כשפונים לבית המשפט בבקשה לעצור חשוד וכאשר ממצאי הבדיקה מראים שנמצא דובר שקר אפשר ששופט המעצרים יאפשר את הארכת מעצרו של חשוד על סמך ממצאי הבדיקה ואולם מדובר בימים בודדים בלבד ואם בהמשך החקירה לא יאספו ויוצגו ראיות חדשות לא יספיקו אותם ממצאים בלבד לאפשר את המשך החזקת החשוד במעצר. 

 כלל ידוע ועיקרון חשוב במשפט פלילי הוא האיסור על עצם איזכור בדיקת נאשם בפוליגרף לאחר הגשת כתב האישום במהלך המשפט עצמו. 

 אסור בתכלית האיסור לידע כלל (!!!) את המוטב (השופט היושב בדין) שנערכה בדיקת פוליגרף לחשוד. 

 ההסבר לכך הוא בין היתר העובדה שידיעת ממצאי הבדיקה, הגם שלא יכולים להיות כלולים במניין הראיות יכול שתשפיע על דעתו של האדם (שהוא בן אדם) המשמש כשופט. 

 מהטעם הזה כשלעצמו עצם פרסום תקשורתי של תוצאות בדיקות הפוליגרף יש בו כדי לטמא ולזהם את ההליך הפלילי האוסר על הבאת הפרטים האלה לידיעת השופט. 

 במשפט הפלילי קורה תדיר שהצדדים נבדקים בפוליגרף במכונים שונים ומציגים ממצאים סותרים של בדיקות ותשובות זהות לאותן השאלות. 

 במשפט פלילי כאמור אין כל חשיבות לממצאי הבדיקות ולכן נשאלת כאן השאלה כיצד קורה שחשודים כמו תא״ל בוכריס, גיבור ישראל, מציגים לתקשורת ולציבור ממצאי בדיקות של שני מכונים לא קשורים האמורים להעיד על חפותו ומנגד עורכות דינה של המתלוננת מציגים ממצאים הקובעים כי היא דוברת אמת. 

 מעבר לעניין של זילות בדיקות הפוליגרף ישנו כאן ניסיון נואל להשפיע על דעת הקהל וחמור מכך על דעתם של חוקרים. 

 למעשה מדובר כאן בחציית קו אדום של עשיית מניפולציה בתוצאות בדיקות הפוליגרף. 

 ואולם בפרשת בוכריס נחצה קו אדום נוסף ובאופן חסר תקדים נמסר כי התובעת הראשית של צה״ל שכנראה ״אכלה את המניפולציה״ של פרסומי התקשורת, נסחפה ועברה עבירה חמורה של שיבוש מהלכי חקירה בכך שפנתה ביוזמתה לעורכות הדין של המתלוננת ומסרה להן את ממצאי בדיקת הפוליגרף שנערכה לה. 

 וכאן המקום לקבוע שאם המחוקק לא יעביר כאן את קו הגבול אנו צפויים לחציית קווים אדומים נוספים שסופם יעשה לבדיקות הפוליגרף את מה שעשו להם חברות הביטוח...

Read 1052 times